תנועות דתיות ברשקוב

במשך מאות שנים, רשקוב הוא מקום שבו לפחות שלוש דתות חיות יחד בשלום ובהרמוניה. אין מידע היסטורי על פוגרומים או סכסוכים לאומיים או דתיים אחרים.

בשטח הכפר רשקוב יש:

בית כנסת יהודי וקברו של הרב הצדיק שבתאי, בתי קברות יהודיים עתיקים ועוד ועוד.
כנסייה וקהילה קתולית פעילה.
חורבות כנסייה אורתודוקסית עתיקה, כמו גם כנסייה מתפקדת.

הכל מעיד שבמשך מאות שנים רשקוב היה ונשאר מקום משיכה לתרבויות ודתות שונות.

הריסות בית הכנסת ברשקוב

בית כנסת נבנה בסביבות 1749. באותה תקופה היה הכפר אחד ממרכזי החסידות העולמית. במשך תקופה ארוכה שימש בית הכנסת כמרכז חיי הרוח של הקהילה היהודית הגדולה של רשקוב. כרגע השתמרו קירות אבן וכמה אלמנטים מהמבנה הפנימי.

חורבות בית הכנסת על המפה

הכנסייה הקתולית ברשקוב

כְּנֵסִיָה St. Cajetan היא הכנסייה הקתולית העתיקה ביותר בשטח טרנסניסטריה, שנשמרה עד היום כמעט בצורתה המקורית. ההחלטה לבנות את המקדש התקבלה בשנת 1749 על ידי הנסיך יוסף לובומירסקי. הבניין הוא דוגמה קלאסית לארכיטקטורה של כנסיות פולניות קתוליות מהמאה ה-18 עם אלמנטים בארוקיים.

הכנסייה הקתולית על המפה

חורבות כנסייה עתיקה ברשקוב

כְּנֵסִיָה Svyato-Pokrovskaya נבנה בשנת 1740. בתחילה זה היה יווני-קתולי (Uniate), ולאחר מכן אורתודוכסי. במהלך השנים הסובייטיות, המקדש, כמו מבנים דתיים רבים אחרים באזור, נהרס. כיום שרדו רק הקירות וחלק מהגג.

חורבות הכנסייה על המפה

הודות לתמיכה של תוכנית האיחוד האירופי לבניית אמון (מיושם על ידי UNDP), בוצעו עבודות שיקום ושימור בכפר רשקוב על בית כנסת וכנסייה מהמאה ה-18.

עבודות השיפוץ ארכו מספר חודשים ועמדו בתקני שימור מורשת לאומיים ובינלאומיים.

בית הקברות היהודי ברשקוב

בשטח רשקוב קיימת קהילה יהודית עוד מימי קדם. עדיין נותרו שני בתי קברות יהודיים. רשקוב היה אחד ממרכזי החסידות - תנועה מיסטית ביהדות, בה שכן משכנם של הרבנים החסידיים של שושלת רשקוב.

קברו של הרב הצדיק שבתאי נמצא בבית העלמין.

קברו של הרב שבתי על המפה

קברו של הצדיק רבי שבתי מרשקוב

ברשקוב היו שני קווים חזקים של חסידות, שמנהיגיה חזרו ישירות לבעל שם טוב. אחד ממקורביו ותלמידו הרב שבתאי, שייסד את שושלת רשקוב בתחילת המאה ה-18. רבי שבתי בן צבי-הירש (שנות חיים בקירוב 1655-1745), מתלמידיו המצטיינים של מייסד החסידות. הבעל שם טוב, הוא מחבר ספר התפילה המפורסם לפי הוראתו של אחד מגדולי המקובלים בתולדות האריז"ל - רבי יצחק לוריא. סידור התפילה של הרב שבתאי היה ומשמש עד היום את הרבנים הגדולים בעולם.

את השושלת המשיך בנו רבי יוסף, אז נכדו של רבי שלמה זלמין. בסך הכל, הוא התקיים כמעט מאתיים וחצי עד מלחמת העולם השנייה.

הרב שבתאי קבע את המנהג, המקובל בקהילות רבות בעולם, לקרוא מדי יום את מזמור כ"ז לדוד בחודש תשובה אלול לפני ראש השנה.

מייסד הקו השני הוא רבי יעקב יוסף הכהן, נצר למשפחה יהודית אצילה, נצר לרבנים ומקובלים בולטים. מאז ילדותו גילה הרב יעקב יוסף יכולות יוצאות דופן הן בלימוד התלמוד והן במחקר קבלי מעמיק. בהיותו תחילה מתנגד לחסידות, הפך בסופו של דבר לאחד מתלמידיו וחסידיו האהובים של הבעש"ט. רבי יעקב יוסף הפך למחבר ספר החסידות הראשון, תולדות יעקב יוסף, ומייסד הספרות החסידית בכלל. חיבוריו של רבי יעקב יוסף מוכרים כמקור הסמכותי והאמין ביותר על החסידות ונמצאים בשימוש פעיל כיום.

עוד על רבי שבתאי